איך לדוג לברק ?

פוסט הדרכה מאת ניסים מסיקה.
והפעם – איך דגים לברק?

כל מה שנכתב הוא מנסיון אישי שלי והוא בגדר המלצה בלבד.
מי שעובדת לו השיטה שלו אז אחלה ושימשיך להצליח ולתפוס.
הלברק נחשב דג איכותי שקשה לתפוס והוא נחשב פרס גדול בדייג – ביחוד הגדולים שבהם.
והאמת היא שהתנהגות הלברק היא חידה…
האם הוא דג חכם או טיפש ? האם הוא חשדן או שיתקוף כל מה שזז?
מדוע לפעמים באה תקיפה זריקה אחרי זריקה ולפעמים רואים מרדף ואין תקיפה?

לפני הכל וחשוב מאוד זה שאם יש לי עצה טובה לתת היא שאין לעמוד בתוך המים בעת דייג לברק. הוא מזהה את הדייג כמה מטרים לפני החוף ופונה לאחור ואז הסיכוי לתקיפה יורד בצורה משמעותית.
רצוי לעמוד כ 2 עד 3 מטרים מחוץ למים בעת דייג לברק ולא צריך לזרוק ממש רחוק את הדמוי כי הלברק חי ואורב לטרף ממש בקרבת החוף במים של 30 ו 40 ס”מ לפעמים ולהבדיל מדגים אחרים הסחף והקצף פחות מפריע ללברק והוא דווקא משתמש בהם ללכידת דגים.
הלברק חי בחוף החולי ובקרבת החוף באיזורים שהמים בהם עמוקים מעט יותר מיתר החוף.
זה אומר בתעלות ובבורות שנוצרו עקב תנועת הגלים והזרמים בים וכמובן באיזור הזרמים החוזרים שם הוא ממתין לדגים שנסחפים עם הזרם.
את הבור והתעלה ניתן לזהות לפי הצבע של המים שיהיה כהה יותר מהמים שסביב להם.
הזרם החוזר מאופיין באיזור שנראה כאילו הוא שקט יותר כאשר מצידו הימני והשמאלי יש שבירה ברורה של גלים ורואים במרכז בצורה ברורה שהמים חוזרים לעומק לכן זה נקרא זרם חוזר.

האיזור הכאילו שקט הוא סחף של מים שחוזר לעומק הים. הסחף הזה מחזיר איתו חומרים מזינים ודגים קטנים שלא מסוגלים לעמוד בסחף הזה.
ובאיזור הזה יחכה הלברק לדגים שהם הטרף שלו.
מדי פעם אני יוצא לים ללא חכה ומתבונן בזרמים ולומד את האיזורים הללו – בד”כ אשתדל לעמוד במקום גבוה כדי לראות יותר בברור את שינויי הצבע במים כך אני לומד לזהות את הבורות והתעלות כשאני בחוף ואני זוכר את המיקומים פחות או יותר – אמנם הזרם החוזר משנה מיקום לפעמים תוך שעה אבל זה נותן לי יתרון מסויים לדעת לפני הירידה לים איפה היה זרם חוזר או תעלה.
זיהוי של האיזורים הללו מצריך תירגול ומיומנות מסויימת אבל זה בא עם הזמן וככל שיוצאים יותר לים הזיהוי קל יותר.
בנוסף הלברק ימצא בין סלעים של שוברי גלים וריפים שם הוא אורב לטרף ממש מתחת לרגלים לכן יכולה לבוא תקיפה ממש מלמטה בשניה שהדמוי יוצא מהמים.
לא פעם אני דג במקביל לשובר במים הרדודים או במקביל לחוף החולי שם יתמקם הלברק במארבו לטרף.

הלברק יתקוף בשתי צורות עקריות:

1. כאשר הוא אורב בבור ודמוי אטרקטיבי עובר מעליו או בקרבתו ואז הוא
   מתפרץ על הדמוי.
2. כאשר הוא מזהה דמוי ונע אחריו וקצת לפני החוף הוא תוקף כשהוא
   חושב שהוא מאבד את הטרף שלו.הלברק יתקוף דמויים מסוג כלב או פופר כשהם ממש על הגל באיזור הקצף.
   שם הוא מרגיש ביטחון לתקוף את הדמוי כי הלברק מאוד חשדן ויעדיף שהקצף יסתיר אותו .
   לפעמים התקיפה תגיע באיזור יותר רחוק מהחוף ולפעמים ממש בקו החוף עצמו ממש שניה לפני שהדמוי יוצא מהמים לכן יש להמשיך להפעיל את הדמוי עד שהוא בחול לגמרי.לפעמים הלברק יעקוב אחרי הדמוי אבל לא יתקוף. לא ברור למה. לפעמים הוא רק סקרן ולפעמים הוא זהיר וחשדן.
   כשמזהים מרדפי סרק כאלה יש להחליף לדמוי אחר ולנסות שוב ושוב עד שזה עובד.
   הלברק תוקף בכל שעות האור אבל אם יש מקום עם תאורה על המים יהיו תקיפות גם בלילה ורצוי לז’רז’ר שם בשעות הגאות ולא בשעות השפל.
   את שעות הגאות והשפל ניתן לבדוק בכל ישומון חיזוי גלים.

   אישית תפסתי לברקים כמעט בכל ים. גם בים כמעט פלטה וגם בים עובד של 80 ו 90 ס”מ גלים.
   הם שם בבור או בתעלה ובזרם החוזר וצריך לשכנע אותם לתקוף את הדמוי.
   משתמשים בעת טירגוט לברק בפופר קטן או בכלב אבל לברק נתפס גם על סיליקונים עם או בלי בומבט ועל IMA ISSEN ובנוסף הוא נתפס על דמויים מסוג מינו אבל ההעדפה היא לעבוד עם דמוי שרוכב על הגל.

   בים רגוע יחסית אני עובד עם בומבט וסקוויד או רגלו וגם עם פופר וכלב קטנים של עד 10 גרם
   ובים עובד עם כלב גדול יותר או פנסיל מסוג סטיילו.
   זה לא כ”כ משנה אבל העיקרון הוא לעבוד עם טופ ווטר שירכב על הגל.
   אמנם גם היו תפיסות טובות עם סקאג’ט 28 גרם שוקע ( בעיקר בלילות ) או עם כלב 25 גרם אבל הם קרו יותר בעומק ואני עובד איתם רק כשהרוח חזקה מהרגיל ואז גם המקל יהיה עד 35 גרם כדי לקבל זריקות יותר רחוקות אבל זה דייג שמתעייפים בו מהר (אני בכל אופן ) כי קשה להפעיל דמוי כבד לאורך זמן והוא פחות חביב עלי.

   בעת טירגוט לברקים אישית אני מעדיף מקל קל מאוד ( משקלים 3 עד 21 גרם עם 90 גרם משקל עצמי ) להפעלת הדמויים כך אני מפעיל דמויים של 6 עד 11 גרם בקלות יתרה מבלי לעייף את היד.
   שיטת העבודה עם כלב היא המקל היא למטה וגלגול בינוני עם תנועה של פרק היד והזרוע ( טוויצ’ ) באופן רציף כנהוג בהפעלת כלב . התנועה הזו גורמת לקצה המקל לזוז קדימה ואחורה במהירות התנועה של היד ומאפשר את הנעת הגוף של הדמוי ימינה ושמאלה תוך השפרצת מים כיאה לדג פצוע. ( רצוי לחפש סרטון של הפעלת כלב בזירזור כדי להבין בדיוק איך זה עובד)
   בהפעלת פופר הטוויצ’ים הם לא רציפים אלא מדי פעם אבל העיקרון דומה כי הפופר משפריץ מים בכל תנועה שלו בגלל הפה הקעור שלו.
   כאשר ננעל הלברק על הדמוי והוא מתקרב לחוף אסור למשוך אותו בכח.

   רוב הבריחות הן ממש בקרבת החוף כאשר הגל חוזר לאחור ואז משקל הלברק הופך להיות גדול יותר – יש להמתין לגל נוסף שייקח את התפיסה לחוף.
   חשוב מאוד לשחרר פריטים קטנים. הם העתיד של הדייג המהנה הזה ואם לא נשמור התפיסות יתמעטו וכולנו נפסיד.
   לסיכום דייג לברק הוא מהנה מאוד. לרוב זה דייג בתנועה על החוף עם ציוד קל ומחייב קריאת תנאי ים בצורה נכונה.
   בנוסף צריך תוך כדי הדייג לדאוג להחלפת דמויים והתאמתם לתנאים תוך כדי צפייה מתמידה בים וזיהוי המרדף עד התקיפה. זה שומר את הדייג עירני וחד לכל אורך הדייג ותפיסה של לברק היא אכן פרס ששווה את זה.
   בהצלחה וחוטים מתוחים.

אודות ניסים מסיקה:
דייג חובב ומכור לדיג. דג בסגנון סרף ( על חי) עם או בלי רחפן ובסגנון ז’ירז’ור במשקלים שונים.
בשעות הפנאי כותב הדרכות ומצלם סרטוני הדרכה על שיטות הדייג השונות והמגוונות.