מה זה מרקר בדיג קרפיונים
מרקר – למידת תוואי הקרקע, מציאת נקודה אפקטיבית ומרחק.
זה דורש המון אימון וניסיון.
למרקר נדרשת חכה ייעודית – מרקר/ספומב שהיא מעל 5 ליברה. מרכיב חשוב בדיג קרפיון שממקסם את הסיכוי לדיג יעיל. מצוף בצורת טיל שבקצה שלו מחובר סביבל לתוכו משחילים את החוט ולאחר מכן קושרים משקולת – מדובר משקולת ייעודית למרקר, עם פינים כאלו, מפני שאיתה מרגישים טוב יותר את תוואי הקרקע.
המרקר מאפשר:
1. לדעת מה העומק – ברגע שזורקים את המרקר ממתינים עד שהמשקולת נוגעת בקרקע, ותופסים את החוט על הקליפס שבשפולה. זה בשביל המרחק הקבוע אותו נקבע לאחר מכן ביתר החכות העיקיריות.
כדי לדעת מה העומק פותחים קלאצ ומוצאים חוט עד לטבעת הראשונה שזה בערך מטר וסופרים הוצאת חוט לטבעת, עד שהמצוף מרקר עולה. נניח ספרנו 7 פעמים עד לעלייה שלו לפני המים אז העומק הוא 7 מטר.
2. בדיקת תוואי הקרקע – אפשר לעשות בנפרד עם משקולת מרקר עוד לפני המצוף. קודם כל לוודא שאין מכשולים במים – זורקים לכמה נקודות בפוליגון הדיג. חשוב כי לפעמים ישר פורסים ציוד, מכינים הכל והאזור במים מלא מכשולים (שיחים, בטון, רשתות)
עקרונית עושים את זה ביחד עם המצוף – אחרי שמצאנו שהעומק הוא 7 מ׳ וסגרנו את הקלאטצ – המצוף שוב שקע.
ואז מתחילים לומדים את מאפייני הקרקע – בוצית (אז הריג יהיה שונה ויהיה כדאי לשים ספוג pva שהקרס לא תתחפר באדמה / או רשת pva עם 2 בויילי), שיחית – (אשים פופ גדול) , סלעית…האם יש צדפות בקרקעית שזה האוכל האמיתי של קרפ ואם יש צדפות יש קרפים (זה למקצוענים) , אם יש בורות – זה ממש חשוב . בבורות, בשקעים, האוכל מתנקז ושם נמצא הקרפ. חלק מעדיפים דווקא גבעה.
כאמור אוספים ממש בעדינות (מגלגלים) שהקצה של החכה כמעט נוגע במים. לא מגלגלים רחוק מהנקודה, וכדאי לספור את כמות הסיבובים של השפולה כדי לדעת כמה התרחקתי מהנקודה הראשונה. על הנתונים טכניים של הרולר רשום כמה כל סיבוב אוסף – נניח בשפולה גדולה כ 1.10 מ׳ , שנדע כמה מטרים התרחקנו מהנקודה הראשונה בה תפסנו את החוט בקליפס.
נניח מצאנו נקודת מעניינת – הרגשנו שהמשקולת נפלה לבור, צדפות (שוב זה לבעלי נסיון רב) , סלעי…
אז שוב מורידים מתח, מוציאים חוט, כדי להעלות שוב את המרקר כדי לראות מה העומק (שוב משחררים וסופרים כמה חוט יצא לפי הטבעת הראשונה). אם בנקודה הראשונה היה לנו 7 מטר ובמרחק קצר ממנו היה 9 מ – אז הגענו לבור. אם ספרנו נכון את סיבובי השפולה והתרחקנו 10 מ ׳ אז אחכ נתאים מרחק לחכות האחרות לפי פחות 10 מ מהקליפס. או שדווקא נחבר את הגבעה – אפשרי גם לזרוק לגבעה ולגלגל 10 מ כדי ליפול לבור.
זה לוקח המון זמן – כי מחפשים כמה נקודות בפוליגון – ואפשר לעשות קיצורי דרך. כלומר לעשות רק משקולת לתוואי קרקע ובורות+ קיבוע מרחק בקליפס.
אחרי שמצאנו נקודה ויש לנו קיבוע בקליפס הולכים לחוף, שמים 2 מוטות, במרחק 4 מ׳ אחד מהשני , תופסים את המשקולת על אחד מהם ומתחילים להוציא חוט(ליפוף) עד שמגיעים לקליפס סופרים כמה ליפופים עשית. נניח ספרנו 20 אז המרחק הוא 80 מ׳ . אם מצאנו נקודה 10 פחות מהנקודה הראשונה בה שמנו הקליפס אז זה שבעים , אז נוריד ל 18 ליפופים .
אחרי שהבנו שצריכים 18 ליפופים, מביאים את החכה העיקרית, ומתחילים להוציא חוט בין המוטות ב 18 ליפופים ומקבעים את החוט בקליפס.
זהו. זורקים את החכה העיקרית – באותו כיוון (יש לזרוק מאותה נקודה לעבר נקודת מכוון). הקליפס כבר יפיל בנקודה. נא לזכור לשחרר את החוט מהקליפס! אם יבוא דג גדול אם קליפס אז יהיה נזק .
יש כאלו שאם חוט מיוחד מסמנים את הנקודה בחוט כדי לדעת להחזיר לקליפס ולא לעשות שוב קיבוע במוטות , אחרי תפיסת דג.
תודה רבה לרועי אלרום על הוספת הערך הזה במילון